#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהורים מלטמא ואסורים באכילה, מדוע אסורים באכילה ? (3)	א. רבה פי' דאסורים היינו לזרים, דגידולי תרומה תרומה. והקשו דתנן לה.</p><p dir='rtl'>ב. רב ששת אמר דאסורים לכהנים דנפסלו בהיסח הדעת, והקשו דא&quot;ש רק למ&quot;ד דהוא פסול הגוף, אבל למ&quot;ד דהוא פסול טומאה הכא ל&quot;ש דהזריעה מטהרת.</p><p dir='rtl'>ג. ור' ירמיה פי' דהוא משום דזריעה ל&quot;מ לתרומה משום מעלה.	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היסח הדעת הוא פסול הגוף או פסול טומאה ?</p><p dir='rtl'>ואלו ד' נפק&quot;מ בזה עולות מסוגיין ?	"מחלוקת.<p></p><p dir=""rtl"">ונפק""מ אם יבוא אליהו ויאמר שלא נטמאת.</p><p dir=""rtl"">וכן לעניין אם הוא טעם לפסול תרומה שנזרעה.</p><p dir=""rtl"">וכן לעניין אי בעי עיבור צורה, למ""ד דפסול גמור א""צ עיבור צורה.</p><p dir=""rtl"">וכן אם יועיל ציץ לרצות עליו.</p>"	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר שנטמא או נפסל או יצא חוץ לקלעים, האם יזרוק את הדם, והאם הזריקה מועלת בדיעבד ?	לר&quot;א יזרוק, לר' יהושע אם אין בשר לא יזרוק.</p><p dir='rtl'>ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה.	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לר' יהושע אם זרק הורצה כשנטמא הבשר וכשיצא חוץ לקלעים ?	"כשנטמא, משום דמרצה ציץ.<p></p><p dir=""rtl"">כשיצא חוץ לקלעים, כיון שהוא פסול חסרון מחיצות, שהוא פוסל מחמת דבר אחר, אינו מעכב בדיעבד.</p>"	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הקשו (2) למ&quot;ד דהיסח הדעת הוא פסול הגוף ולא חשש טומאה, ומה תירצו ? 	א. מהא דפסולים היו ניתנים בלול שתעובר צורתם ואז ישרפו. ולא אמרו דאחר שיש היסח הדעת כבר נפסלו בוודאי. ותי' דאתי כתנא דבי רבה בר אבוה דאפילו פיגול טעון עיבור צורה.</p><p dir='rtl'>ב. מהא דאמר ר' יהושע דבשר שנטמא או נפסל אם זרק הורצה, ומשמע דנפסל היינו בהיסח הדעת, ואי נימא דאינו מטעם טומאה, הא ע&quot;ז אין ריצוי ציץ. ותי' דנפסל היינו בטבול יום, ותרי גווני טמא.	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיח ר' ירמיה דזריעה אינה מועלת לתרומה וקדשים ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן עוד (3) הוכיחו דעבוד רבנן מעלה לקדשים ?	"ר' ירמיה הוכיח מהא דמי החג שנטמאו, מהניא להו השקה רק קודם שהקדישן.<p></p><p dir=""rtl"">א. מהא דגבי מי חטאת הצריכו שתהיה חיותן בכלי, ואע""ג דבקרא משמע תלושים, מדכתיב ונתן.</p><p dir=""rtl"">ב. מהא דמחוסר כיפורים אסור בקדשים.</p><p dir=""rtl"">ג. מהא דבשר ולבונה דקודש מקבלים טומאה.</p>"	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרינן דזריעה מועלת למי החג לטהרן רק קודם שהוקדשו, האם הוא תלוי בקדושת כלי דווקא, או גם בקדושת פה ?</p><p dir='rtl'>ומה רצו לפשוט ודחו ?	"ספק בגמ'. <p></p><p dir=""rtl"">וס""ד לפשוט מהא דאמר ריו""ח דדריכת ענבים טמאי מת בפחות מכביצה מועלת רק קודם שהוקדשו.</p><p dir=""rtl"">ותי' דאיירי בקריאת שם דתרומה, דהיא אינה טעונה כלי, וקדושת פה שלה, כקדושת כלי.</p>"	<br/>פסחים דף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דאמר ריו&quot;ח דענבים שנטמאו ודרכן ואח&quot;כ הקדישם טהורים, ובמקו&quot;א אמר דהוא רק בפחות מכביצה ? -2	"א. הכא נמי בפחות מכביצה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. הכא בטומאת שלישי (לחולין שנעשו על טהרת תרומה), ואינם מטמאים משקים היוצאים.</p>"	<br/>פסחים דף לד		
